השיח הפוליטי בטלוויזיה אובייקטיבי? 26% חושבים שכן

מחקר חדש חושף כי הטלוויזיה הנה אמצעי התקשורת בו השיח הפוליטי הוא האובייקטיבי ביותר עם 26%, לעומת העיתונות הכתובה עם שישה אחוזים בלבד. וגם מדוע חלה הירידה בפרסום בטלוויזיה? ואיפה אנחנו הכי קשובים לקבל מידע ממפרסמים
  23/3/2015

מחקר חדש שערך מכון גיאוקרטוגרפיה קובע כי 26% מן האוכלוסייה הישראלית חושבת כי השיח הפוליטי בטלוויזיה הנו האובייקטיבי ביותר ביחס לשאר אמצעי התקשורת. הנתון אינו גבוה ביחס ל-21% מן הנשאלים אשר השיבו כי אין להם דעה בעניין, ועוד 9% אשר סברו כי אף אחד מכלי התקשורת אינו אובייקטיבי. 18% חשבו כי הרדיו הנו אמצעי התקשורת האובייקטיבי ביותר, 11% אתרי האינטרנט החדשותיים, 9% קיבלו הרשתות החברתיות, ואילו העיתונות המודפסת הכתימה עצמה בחוסר אובייקטיביות חמורה - בגין המלחמות ההדדיות דוגמת ישראל היום וידיעות אחרונות וקיבלה רק 6%. המחקר נערך עבור כנס הרדיו השנתי של בית הספר לתקשורת על שם סמי עופר, במרכז הבינתחומי בהרצליה, ויתקיים מחר (שלישי) זו השנה הרביעית. המחקר שנערך במהלך עשרת הימים האחרונים, כלל סקר שפנה אל 500 משקי בית.

בשבוע שעבר, יום לפני הבחירות לכנסת, פרסמה הרשות השנייה כי במהלך תקופת הבחירות הנוכחית הגיעו לנציבות פניות הציבור ברשות השנייה 132 תלונות, עשרה אחוז מהן סווגו כמוצדקות. לאורך התקופה, פסלה הרשות השנייה פרסומות של גופים ציבוריים או הורתה על שינוי התוכן בשל הסמיכות לבחירות הכלליות וביניהן עמידר, מעוף וקרן מעגלים. 70 מן הפניות, הלינו על חדשות 2, מכן 15 תלונות התייחסו לשידורי ערוץ 10 וחדשות 10, 16 מן התלונות התייחסו לשני הערוצים במקביל ופניות נוספות הוגשו ביחס לשידורי תחנות הרדיו האזורי אקו99, לב המדינה, רדיו ללא הפסקה, רדיו תל אביב ורדיו קול חי.

עוד נחשף במחקר כי 39% מן הציבור מאמינים כי בדומה למדיניות פרסום סקרים, יש לאסור הבעת דעה אישית של שדרנים ופרשנים שלושה ימים לפני הבחירות. 27% סוברים כי יש לבטל כל איסור על פרסום והתבטאויות, מכיוון שבימנו לא ניתן לאכוף איסור על התבטאות חופשית בכל האפליקציות ובאינטרנט. 34% סברו כי יש לאפשר גם פרסום סקרים וגם התבטאות במדיה של כל אחד. עוד עלה מן המחקר כי 15.4% רכשו מוצר אחד לפחות בשנה האחרונה, לאחר שהאזינו לפרסומת ברדיו, שאר הנשאלים - 84.6%, טענו כי אף פעם לא רכשו מוצרים או שירותים בעקבות פרסומות שהושמעו ברדיו.

עמית גל, בכיר בעולם הפרסום ומוביל מסלול הקופירייטינג במכללתACC  לתקשורת ופרסום על שם תרצה גרנות, התייחס לשאלה מדוע הטלוויזיה נתפסת כמדיה הכי אובייקטיבית: "אני חושב שהדבר קשור בזה שרואים את הפרצוף של המרואיין או של הדובר, דבר המקנה אמינות במידה ואותו אדם נתפס כאמין ומשדר יציבות ורוגע לצופים. בנוסף אני מאמין שיש קשר בין נושא האובייקטיביות לכך שקשה יותר להגיע לטלוויזיה, כלומר בניגוד לדוגמה לאינטרנט שבו כולם יכולים לכתוב והכל זמין ולרדיו בו גם כן ישנן תחנות פיראטיות, הטלוויזיה המסחרית היא מקום שקשה להגיע אליו, הוא נחשב".

מה לגבי נתוני ההצלחה לפרסום ברדיו?

"15 אחוז רכישה זה נתון מדהים! זו בשורה. תקציבי הפרסום ברדיו בניגוד לטלוויזיה ולשאר המדיות עומדים על בין חמישה לשישה אחוזים כבר במשך שנים. האחוז מצד אחד הוא נתח קטן, אך מצד שני יציב ולא זז, לרדיו יש נישה משלו שלא משתנה. שמעתי הרבה נבואות זעם לגבי עתיד הפרסום ברדיו, אך אחוזי ההאזנה יציבים וכך גם הפרסום".

עוד הוסיף גל כי "לגבי הטלוויזיה קשה לשים את האצבע על הסיבה שבגללה יורד תקציב הפרסום בה, הרבה מזה קשור לעובדה שהיום קונים חבילות פרסום ולא רק זמן חסות. יש חשיבה יצירתית לרכש מדיה, לדוגמה מוצעות חבילות של פרסומת במקבץ ביחד עם תוכן או פרסומת באתר של הזכיינית. מבחינת ההתנהגות של הצופים, היא הרבה יותר ניידת, הנטייה לצפות בטלוויזיה במחשב מעלה את אחוזי הזליגה לתכנים אחרים, אם משעמם טיפה עוברים הלאה. יש הרבה מאוד מפרסמים שרצים לטלוויזיה עם סכומים גדולים, אך היו יכולים להשיג תוצאה לפעמים הרבה יותר אפקטיבית דווקא מפרסום ממוקד יותר באינטרנט, וכמובן בתקציב הרבה יותר נמוך".

בעלי משרד הפרסום "צדר:יריב", גדי צדר, מספר כי "בגלל הריב שהיה בין ידיעות לישראל היום, הרבה מאוד קוראי עיתונים התערערו ורואים זאת על פי הנתונים. זו הסיבה העיקרית בגללה הטלוויזיה בתקופה האחרונה נחשבת יותר יציבה, לטעמי יש גם את הנושא שהצופה בבית רוצה לשאול שאלות את המרואיינים ואז כשהוא שומע את אחד המראיינים שואל שאלה שעניינה אותו אז הוא נשבה בקסם".

איפה היית ממליץ לשים את הכסף?

"אני חושב שהפרסום ברדיו הוא מאוד ממוקד, אתה נמצא בנסיעה או לפחות כך הרוב, ויש משהו פסכולוגי שקורה בעת ההאזנה, אתה מקבל הרבה אינפורמציה בשמע, אתה נמצא במצב קלט. בעוד שבטלוויזיה אתה יכול לזוז, לקום, הולך לעשות כלים, הולך לשירותים ועוד, ובאינטרנט יש הצפה מאוד גדולה ועומס מטורף שמקשה לבלוט, אני מאוד ממלץ ללקוחות על הפרסום ברדיו. לא לכל מוצר, יש מוצרים שעוברים בשמיעה, כמו פרויקטי נדלן שאתה יכול לשמוע את ההצעה ולעשות חישובים בראש, מבצעים בקניונים, הופעות ובילוייים, אתרי בילוי ונופש וחופשות לחוץ לארץ. לחברות הלבשה נגיד אני פחות ממליץ לפרסם ברדיו כי הקהל מעדיף לראות את המוצרים הללו".

צדר מוסיף כי "הרדיו הוא מדיה, שהשינויים הדיגיטלים לא פגעו בו, לא רואים בו ירידה בגלל כניסת הדיגיטל כמו שרואים לדוגמה מהטלוויזיה, מהעיתונות ומפרסום החוצות. בשביל לעלות למסך צרכי סכומי כסף גבוהים, ואין לכל לקוח סכומים כאלו, מדובר על מסעות פרסום שיכולים להגיע גם למיליונים. וגם המותגים הללו, המפרסמים בטלוויזיה, הבינו היום כי לשלם את הסכומים הללו ביחס לתקופה זה מאוד כבד, והרבה מחליטים לקחת חצי מתקציב הפרסום לטלוויזיה ולהשתמש בו לפרויקטי פרסום בכלים הדיגיטלים. שילובים זה שם המשחק".

הדפסשלח לחבר
בניית אתרים