אחרי 67 שנות מרכז - מה יגרום לישראלים לנטוש את "מדינת ת"א" לכיוון הפריפריה?

מסר חד למקבלי ההחלטות: בדקנו מה ישכנע את הציבור לנדוד לעבר ערי הצפון והדרום
  24/5/2015
השבוע אושרה להפקדה תכנית להקמת כמעט 10 אלף דירות באשקלון, ובשכונת כרמי גת בקריית גת רואים גל גדול של רכישות מצד זוגות צעירים ומשקיעים. הקמת עיר הבה"דים דרומית לבאר שבע והעברת קריית התקשוב לבאר שבע ובסיסי חיל המודיעין לצומת שוקת מעוררים את התקווה שאולי סוף כל סוף, לאחר 67 שנות קיום, הנגב יהווה אלטרנטיבה לאזור המרכז.
 
בנוסף, סלילת כביש 6 קיצרה משמעותית את זמן הנסיעה לישובים רבים בצפון – כיום נסיעה מהמרכז ליקנעם, ללא פקקים, אורכת כ-45 דקות, והפיתוח בחדרה וחריש ממחיש שאזור המרכז מתרחב גם צפונה.
 
אין ספק שניתן להבחין בשיפור בתשתיות התחבורה בשנים האחרונות, אך שיפור זה עדיין אינו מדביק את קצב בניית הישובים, ולכן רבים עדיין נמנעים לרכוש דירה בפריפריה מחמת זמן הנסיעה הארוך שמצפה להם, לא פעם גם שעה וחצי לכל כיוון.
 
לדברי פרופ' אבי דגני, מנהל מכון גיאוקרטוגרפיה, "יישוב הפריפריה נעוץ אמנם בסיבות שונות, ביניהן העובדה שממשלות ישראל לדורותיהן לא השכילו לשלב מגורים ותעסוקה הולמת למי שעבר להתגורר בפריפריה וכן לא השכילו להעניק דגש למרכזים עירוניים גדולים וחזקים והתפזרו על פני עשרות עיירות פיתוח חלשות, אולם אין ספק שהנושא התחבורתי ונושא היוממות מילא תפקיד מרכזי בכישלון זה".
 
מחסום ה-50 דקות
בדיקת גיאוקרטוגרפיה מצביעה על כך כי אם הפריפריה "תתקרב" למרחק של עד 40-50 דקות נסיעה לכל כיוון ממרכז הארץ, ניתן יהיה בקלות ליישב בה רבבות ישראלים בחתך סוציו-אקונומי גבוה. לדוגמא מוצא המחקר כי מידי יום נוסעים מדרום מטרופולין תל אביב (חולון-ראשון לציון-בת ים) כ-1,450 עובדים לעבר באר שבע ועוד כ-2,900 לעבר כלל איזור הנגב והערבה, ובסך הכל כ-4,350. נכון להיום משך הנסיעה בכיוון זה עורך בכל מקרה יותר מ-50 דקות, וברוב המקרים אף עולה על שעה-שעה וחצי, יוממות שרוב  הישראלים לא יהיו מוכנים לבזבז מידי יום על נסיעה מהבית לעבודה וחזרה.
 
על פי הבדיקה,  במידה ומשך הנסיעה לבאר שבע, יקוצר לפחות מ-50 דקות, ולדימונה או ירוחם לכשעה פלוס מינוס, ובמידה ויוצעו לאותם צעירים ומשכילים בחתך סוציו-אקונומי גבוה בתים צמודי קרקע במחירים שווי ערך לדירה ממוצעת בגוש דן, אזי כ-35% מאוכלוסיית היוממים, כלומר כ-1,550 נפש, יהיו בהחלט מוכנים לעקור מגוש דן, להתגורר בבית צמוד קרקע בבאר שבע, ולהמשיך ולעבוד במרכז הארץ.
 
לדברי דגני מדובר במספר משמעותי ביותר, זאת משום שאם ניקח בחשבון גם ישראלים שאינם "יוממים", ונניח גרים בשכירות או בדירה צנועה בגוש דן, שיוצע להם בית צמוד קרקע בבאר שבע ובד בבד הנסיעה לא תארך יותר מ-50 דקות, אזי מספר המוכנים לעבור לבאר שבע וערי הנגב הקרובות, יגדל פי כמה וכמה. בהערכה זהירה, על פי אחוזי היוממים המוכנים לשקול מעבר לנגב ולגליל, אם כלל רוכשי הדירות בישראל יעמדו לפני אופציה של קיצור זמן הנסיעה לגליל ולנגב לעד כ-50 דקות בלבד ממרכז הארץ, כ- 15-20 אחוזים מאוכלוסיית הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור, כלומר כ-8-10 אלף בתי אב לשנה (כ-25-30 אלף נפשות) שאינם שוקלים כיום מעבר לנגב ולגליל, ישקלו באופן בהחלט ריאלי את אופציית המעבר מהמרכז לנגב ולגליל.
 
גם בצפון ניתן לשנות
בדיקה דומה ערכה גיאוקרטוגרפיה לגבי היוממות ממטרופולין חיפה לעבר הגליל והגולן. לדברי דגני מידי יום נוסעים מחיפה לעבר אצבע הגליל (חצור הגלילית, קריית שמונה) כ-3,445 נפשות. מדובר בנסיעה ממוצעת ברכב של 80-90 דקות לכל כיוון (כולל הפקקים בכניסות והיציאות למטרופולין חיפה). גם כאן, הוא מדגיש, קיצור זמן הנסיעה לכ-50 דקות, זאת באמצעות רכבת מהירה חיפה-כרמיאל-קריית שמונה, היה עשוי להעביר עשרות אחוזים מהם מחיפה לאצבע הגליל והגולן, קל וחומר אם ויצע להם בית פרטי במחיר אטרקטיבי.
 
לסיכום, דגני טוען כי יש לדאוג לרשת רכבות מהירה, מגובה ב"שאטלים" בין מקום המגורים לבין תחנת הרכבת. "ממשלת ישראל צריכה וחייבת, ובמיוחד כשהיא מחליטה לשווק כמות כה משמעותית של יחידות דיור בערי פריפריה דוגמת באר שבע, קריית גת, קריית ביאליק, עפולה, נצרת עילית וצור הגלילית, לדאוג לנושא "קיצור המרחק" והמחקר שלנו מוצא, חד משמעית,  שטווח  של 50 דקות הינו בדרך כלל ה"גרדום" שמעבר לו רוב הרוכשים לא יהיו מוכנים לשקול, גם אם מחיר הדירה יהיה אטרקטיבי, מעבר מהמרכז לפריפריה, ובמיוחד אם יש להם מקום עבודה מובטח במרכז".
הדפסשלח לחבר
בניית אתרים